קיבלת מעל 720 בפסיכומטרי? מדינה של רפואה או מדעים? "בריחת המוחות"

קיבלת מעל 720 בפסיכומטרי? מדינה של רפואה או מדעים? "בריחת המוחות"

בשנת 2019 היחס בין אקדמאים שעוזבים את הארץ לאלה שחוזרים אליה זינק בשנים האחרונות מ-2 ל-4 בערך. 10% מבוגרי האוניברסיטאות בתחומי הנדסה ומדעים מדויקים עוזבים את הארץ. אחוזים גבוהים במיוחד של מרצים ישראלים באוניברסיטאות הבכירות בארה"ב.

נמצא כי יש עלייה גדולה בשנים האחרונות בבריחת המוחות מישראל, ב-2014, על כל בעל תואר אקדמי שחזר לארץ, עזבו כאמור את המדינה 3 בעלי תואר. עלה יחס זה ל-5 עוזבים לכל חוזר, זינוק בקירוב של 75%. הסיכוי שאקדמאי ישראלי יעזוב גבוה יותר ככל שהמוסד שבו למד איכותי יותר ואם למד מדעים מדויקים או הנדסה.






בריחת מוחות היא אופייני בזמן הזה!

מה ללמוד?-רפואה:

רפואה הוא מקצוע מכובד בארץ ואין ספק חשוב מאוד. מעמד הרופא גם משחק תפקיד חשוב בקרב האוכלוסייה. אבל עדיין מספר רב של רופאים נשארים בחול.

הקונספט הישראלי, שבה כל תלמיד מצטיין שמוציא ציון פסיכומטרי מעל 720 ויותר רצים ללמוד רפואה, הרבה פעמים יהיה בזבוז משאבים לאומיים משווע. מוחות המבריקים יכולים להוביל בתחומים אחרים כמו פוליטיקה, מחקר מדעי וטכנולוגי או אמנות, אלה תחומים שבהם נדרשת חשיבה יצירתית ופורצת דרך הם מתבזבזים כרופאים, מקצוע שדורש כישרון, אך ודאי אינו מחייב מוחות מבריקים "דווקא."

שכרם של הרופאים בישראל בממוצע -66 אלף שקל לחודש, שמתוכם 47 אלף שקל מרפואה ציבורית. נכון שרופאים כעסו מכמה סיבות על פרסום נתונים משתי סיבות עיקריות: הראשונה היא שיותר משהרופאים כעסו על הנתונים בדבר שכרם הגבוה אז הם לא מקופחים בשכרם. סיבה שנייה: כעסו על כך בטענה שהעוסקים ברפואה אינם צריכים להיות גאונים. לגבי הסיבה השנייה, אנחנו יותר מתכוונים שאנשים עם 650 או אפילו 600 בפסיכומטרי יכולים להיות גם רופאים טובים.



רפואה פונקציה של כסף לפעמים!

נמצא שהאופציה הראשונה של יותר מ-17% מתלמידים מצטיינים היא רפואה, אנחנו לא נכנס לעניין לאום כי זה משתנה בין יהודים לערבים למשל. אבל לאחרונה הפער נסגר.

יוקר מחיה ויציבות הם המניע החזק לבחירה ברפואה, חשוב לציין שהמעבר למקצוע רפואה גם נצפה בקרב האקדמיים שלומים מקצועות פרה-רפואה כמו ביולוגיה, מדעי רפואה, רוקחות ועוד... בדגש על  נשירה גדולה מקרב החוקרים בתחום מדעי חיים לטובת הרפואה מכמה סיבות:

להיות סטודנט תואר שני ושלישי (.Ph.D) ולהמשיך לפוסט דוקטורט בחול במטרה לחזור לארץ ולקבל משרה תהליך עשוי לקחת לפחות 15 שנה, שבסופו של דבר הבוגר מוצא את עצמו ללא עבודה מובטחת והכנסה מצדיקה לכל שנות הלימוד. לכן הדור החדש של סטודנטים כבר יודעים על הקשיים ומחלטים לעבור למקום יציב והכנסה מובטחת, כתוצאה יותר ויותר סטודנטים מתרחקים מתחום המחקר במדעי חיים.

תהליך מאוד ארוך ואפור!

סיבה אחרת למשל היא סטודנטים ערבים מעדיפים את הרפואה על פני מקצועות ההיי־טק לשם השוואה. רפואה היא מקצוע יוקרתי, שמעניק לעוסק בו מעמד מכובד בקהילה, בלי קשר לשכר. בנוסף, ברפואה מובטח לערבים מקום עבודה וגם שכר מוגדר, שכן מערכת הרפואה הציבורית קולטת אותם לשורותיה בקלות. עוד שפוטנציאל ההשתכרות של הערבים בתחום הרפואה טוב מאשר במקצועות ההנדסה, שכן שכר הרופאים מובטח בהסכמים קיבוציים בעוד בהיי־טק השכר נקבע במשא ומתן אישי.

מחסור ברופאים?

כרוך לסטטיסטיקה, והתשובה הגסה לא אין מחסור, אתם יכולים לקחת דקה ולחשוב על כמות הרופאים שמסיימים כל שנה בארץ בצורה גסה, בעוד אלה שחוזרים מחול ולתאם אותם למספר בתי חולים או קופות חולים.

בכל מחלקה ישנו מספר מוגבל של תקנים לרופאים ולכן מחסור זה אומר מחסור במספר התקנים בבית חולים ולא הכוונה למחסור בנפש.

בעולם ובארץ יש הרבה רופאים שלא עוסקים ברופאה לטובת המחקר, ולאחרונה יש התפתחות בכמה תחומים במחקר שיכול לקדם את הרפואה, כמו מחקר בתאי גזע עם הרבה התקדמות לכיוון ניסויים קליניים, למשל השתלת תאי גזע לרשתית העין שמיישמים בחולים, הרבה תרופות מפותחות בשלבים מתקדמים בתחום הסרטן גם. בארץ המצב מדאיג מבחינת תנאים ועתיד לחוקרים, אין עתיד ברור, מסגרת, וועד חוקרים ומערכת מפותחת לסטודנטים הממשיכים לכיוון מחקר.

לחץ מאוד גדול בתחום המחקר!